השילוש הלא קדוש של חוסר ההגשמה העצמית
דמיין/י איך יראו החיים שלך כשתרגיש/י שסוף סוף הגעת הביתה – לעשות בדיוק את מה שנועדת לעשות באופן טבעי, להתפרנס מכך בשפע ולחיות מתוך הוקרת תודה אמיתית ומתוך תחושת שליחות עמוקה.
שנים שאת/ה מנסה להגשים את עצמך וזה פשוט לא מצליח לך, את/ה מוצא/ת את עצמך שוב ושוב בדרכים שפשוט לא מתאימות לך, בדרכים שהן לא באמת שלך... את/ה עושה דברים, מנסה כל מיני כיוונים, לומד/ת, מתפתח/ת ולרגעים נדמה שאת/ה ממש מתקרב/ת... אבל במקרה הטוב זה פשוט נשאר ליד, ובמקרה הפחות טוב את/ה מרגיש/ה שהאנרגיה שלך מתפזרת לכיווני סרק – אין סוף מחשבות, תהיות וכיוונים שחלקם נראים מבטיחים מאוד בהתחלה, אך לאורך זמן זה פשוט לא מצליח להתחבר לדרך אותנטית, יציבה, מדויקת ונכונה לך. דרך שתבטא את הייחוד האמיתי שלך, את מי שאת/ה באמת ותביא לידי ביטוי את העוצמות שלך, את המהות הייחודית איתה נולדת ותאפשר את השפע החומרי והרוחני שמגיעים לך.
רוצה לדעת סוף סוף את הסיבה האמיתית והיחידה לחוסר היכולת שלך לזהות ולהתחבר באופן מדויק לייעוד שלך, ולהביא למימוש מלא את מי שאת/ה??
המיסוך הוא שגרם לך להתרחק ממי שאת/ה באמת וגרם לך להתרחק מהשליחות המדויקת שבאת לעשות כאן בעולם!
אני מסביר - אני חושף בפניך כאן לראשונה אי פעם את מערך הסיבתיות המזוקק לחוסר היכולת להסתנכרן הלכה למעשה עם הייעוד המדויק - לב ליבו של המודל שפיתחתי, זיקקתי ופישטתי עד כי הפך להיות כמעט מובן מאליו..
מוכנ/ה?
השילוש הלא קדוש של חוסר ההגשמה העצמית:
המיסוך הוא אותן אמונות ותפיסות מגבילות שלנו לגבי עצמנו ולגבי העולם שסובב אותנו - אותן עדשות שממסכות את תודעתנו בסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו, לרוב בלי שאנחנו מודעים לכך שאלו בסכ"ה סיפורים שנובעים מעדשות המיסוך. העדשות הממסכות - אותן אמונות ותפיסות מגבילות, מורכבות הן מאנרגיה מחשבתית (מחשבות) והן מאנרגיה רגשית (רגשות).
מכיוון שלרוב אותן אמונות הן חמקמקות מאוד מתודעתנו ואינן מודעות, הן תקרת הזכוכית העומדת כחיץ בינינו ובין חיים אותנטיים, שופעים ומוגשמים.
דוגמאות לאמונות מגבילות ורגשות שמתלווים אליהם:
- "רק מעטים יכולים באמת לממש ולהגשים את עצמם, אני לא מביניהם." (נחיתות, פסימיות, צמצום).
- "אני לא כמו האחרים אני באמת שונה, אין לי את מה שצריך בשביל להצליח באמת". (חוסר אמון, חוסר בטחון עצמי, תסכול, נחיתות).
- "אין לי כח רצון" (ויתור, תבוסה, אפאטיות).
- "אני לא טוב בכלום, אני חסר ערך" (חוסר הערכה עצמית).
- "החיים קשים" (דכדוך, ייאוש).
הן האנרגיה התודעתית מחשבתית שלנו והן האנרגיה הרגשית, זורמות לכיוונן של אותן אמונות/תפיסות מגבילות ומתבזבזות שוב ושוב..
ניתן לדמות את אותן אמונות מגבילות כקרעים ברשת תודעתנו, כבולעני אנרגיה. לא סתם אמונות מגבילות נקראות כך – הן אכן מגבילות את האנרגיות התודעתיות והרגשיות מלזרום באופן חופשי, טבעי ואפקטיבי.
אחד מהמיסוכים הקשוחים ביותר איתם אנו מתמודדים הוא התפיסה שלנו לגבי איך החיים שלנו צריכים או אמורים להראות. מידת קשיחותו הרבה נעוצה בחוסר המודעות העמוק של רובנו המוחלט למיסוך זה כתקף לגבי עצמנו.
אנו מתבוננים שוב ושוב סביבנו, רואים את האחיות והאחים שלנו, את החברים שלנו, לקורס, לפייסבוק, את הקולגות שלנו, המנהלים השותפים, המרצים, המאמנים... מנסים להידמות לא בצורה מודעת.. כמובן שלא. מפחדים להיות שונים... יוצאי דופן.. מיוחדים.. באמת מיוחדים וייחודיים כי הרי בכל מקרה זה מי שאנחנו. ברגע שמאפשרים לכל הקולות של: "מה יחשבו עלי?", "מה יגידו עלי?", "איך יראו אותי?" לנשור לחלוטין, אז ורק אז מתאפשר חיבור למקום האותנטי ממנו הכל מתחיל.
מימוש עצמי עמוק, השארת חותם ייחודי וחיי שפע אמיתיים הם הפירות המתוקים של אלו מאיתנו שהולכים באומץ עד הסוף עם הייחוד והשוני שלנו, ומאפשרים לקול הפנימי העמוק לכוון ולהאיר את דרכנו.