טיפול ממוקד בפוביות

Phobic Disorder

פוביה מסווגת כהפרעת חרדה ומוגדרת כפחד מתמשך כלפי אובייקט או סיטואציה. במצב זה נעשה מאמץ מוגזם על ידי בעל הפוביה להימנע מהיתקלות באותו אובייקט, וזאת באופן לא מידתי ביחס לרמת הסכנה הנשקפת מהיתקלות זו. לרוב המצב מוכר כחסר היגיון.

כמעט כל אחד מאיתנו פוחד מאובייקט או מצב כלשהו במידה מסוימת, אך החרדה הקיצונית כל כך שהפוביה מייצרת, גורמת להימנעות טוטאלית ממפגש עם האובייקט המאיים.           

אם למרות הכל נוצר מפגש עם מושא הפוביה,עלול האדם לחוות תסמינים של התקף חרדה. ההבדל היחיד בינה להתקף חרדה הוא העובדה שהתקף חרדה אינו מתעורר על ידי אובייקט חיצוני ברור. התסמינים מול מושא הפוביה יכולים להיות:

• Stress.
• פחד/בעתה שמקושרת למוות או לפחד מלהשתגע.
• קושי רב בלהתרכז.
• תסמינים פיזיים כגון הזעה מוגברת, דפיקות לב מהירות, לחץ דם גבוה, סחרחורת, בחילה, תחושת עילפון ועוד. 

הפוביה היא הפרעה נפוצה יחסית; היא שכיחה בקרב 16% מהאוכלוסייה, כיום לא קיימים הבדלים בין גברים לנשים בשכיחות ההפרעה.

המגדיר הפסיכיאטרי האמריקאי ה-DSM מגדיר מס' קריטריונים ע"מ לאבחן פוביה ספציפית: 

1.פחד או חרדה משמעותיים לגבי אובייקט או סיטואציה ספציפיים. אצל ילדים,הפחד יכול לבוא ליד ביטוי בקפיאה, בכי, או בהיצמדות לדמות המשמעותית.

2.חשיפה לגירוי הפובי תגרום כמעט תמיד לתגובת חרדה או פחד ועשויה להוביל להתקף פאניקה.

3 האדם נמנע מהגירוי או מהמצב וסובל מחרדה ומצוקה רבה.

4.הפחד או החרדה אינם פרופורציונליים ביחס לסכנה המציאותית ובהתייחס להקשר הסוציו-תרבותי.

5.פגיעה משמעותית בתפקוד הנובעת מהימנעות או מחוסר הנוחות סביב מושא הפוביה

.

6.ההפרעה (הפחד,החרדה וההמנעות)נמשכים מעל לחצי שנה.

​

​

סוגי פוביות:

1. פוביה ספציפית-

פחד קיצוני ומתמשך כלפי אובייקט או סיטואציה ספציפיים. את הפוביות הספציפיות, ניתן לחלק ל-4 סוגים: 

פוביות מבעלי חיים – הנפוצות שבהן הן מכלבים, נחשים, גוקים, עכבישים, אך יש ממש פוביה ספציפית כמעט לכל בעל חיים או לקבוצת בעלי חיים כדוגמת: חרקים, זוחלים, הולכים על ארבע וכדומי.

פוביות הקשורות בטבע – כדוגמת פוביה מרעידות אדמה, מרעמים וברקים, גבהים, מים וכיוצ"ב.

פוביה המקושרת לדם – פחד מלראות דם, זריקות, מחטים, בתי חולים וכיוצ"ב.  

מצבים- פחד מטיסה, פחד ממעליות וכולי.

2. פוביה חברתית-

חרדה חברתית- פוביה המתאפיינת בפחד מתמשך מביקורת או מפני דחייה על ידי אחרים. אנשים הסובלים מפוביה זו,מפחדים באופן תמידי מכך שיובכו או יושפלו בידי מי מהסביבה בגלל התנהגותם או בגלל מי שהם.

3. אגורופוביה-

היא פחד להיות בכל מקום שבו עלולה להתעורר החרדה. לרוב ההפרעה המקדימה לאגורפוביה היא התקפי פאניקה, אך לא בהכרח. אדם חווה  התקף פאניקה כחוויה מפחידה מאוד ומתחיל לחשוב כיצד הוא יכול להימנע מהתקף נוסף. נהוג לחשוב שאגורפוביה היא פחד ממקומות פתוחים כפחד הפוך לקלסטרופוביה אך זה פשוט לא נכון. השתרשות הטעות היא בגלל משמעות השם אגורפביה – פחד מכיכר השוק. ההתקפים יכולים להיות במרכז קניות, ברכבת, במונית ולמעשה בכל מקום בו האדם חווה לראשונה בהקשר זה התקף חרדה.

4. קלסטרופוביה-

כאשר החרדה מתעוררת מפני שהייה במקומות סגורים, צפופים, או מקומות שקשה לברוח מהם. הפחד יכול להתעורר כתוצאה משהייה או אף מחשבה על חדר סגור, מעלית, מנהרה, כלי תחבורה צפוף וכיוצ"ב.

הסיבות להיווצרות פוביות:

הפסיכואנליזה בזמנו נהגה לשייך את הפוביות,לקונפליקטים ורגשות לא פתורים אשר הודחקו ועלו לבסוף על פני השטח כביטוי סימפטומטי חרדתי. כיום הגישה הרווחת משייכת את היווצרות הפוביה לנטיות ביולוגיות-גנטיות ולהשפעות קוגניטיביות-התנהגותיות.הגישה הביולוגיות רואה את הפוביה כרגישות עודפת לגירוי מסוים. בעבר,ניתן להניח שרגישות זו הייתה אולי בעלת ערך הישרדותי אך רגישות זו אינה אפקטיבית עוד בעידן המודרני. גורמים גנטיים הם המשפיעים על רגישות מוגברת זו העשויה להפוך לפוביה בעקבות חוויות סביבתיות. נסיון סביבתי שכזה הוא ההתניה הפובית: התנסות חוויתית שלילית או צפייה בהתנסותו השלילית של אדם אחר עשויה ליצור קשר בתפיסת האדם בין האובייקט או האירוע לבין החוויה השלילית. לדוג', ילד שנתקע במעלית לבדו וחש כאב רגשי של פחד וחוסר אונים ,ילמד שמעלית קשורה לחוויית כאב רגשי ועלול לפתח פוביה ממעליות או אף להכליל אותה לפוביה ממקומות סגורים-קלאסטרופוביה. הקישור המאיים מביא במרבית המקרים להימנעות ממקור הפחד כך שהבעיה היא בהזדמנות לתיקון הקישור השלילי. בגלל שאין תיקון של הקשר השלילי, החרדה הולכת ומתעצמת ועשויה לעורר תגובות התנהגותיות ורגשיות קיצוניות במפגש עם מושא הפוביה. חשוב להבין שלא כל התנסות שלילית תוביל להיווצרותה של פוביה. לרוב, נוצרת הפוביה עקב אימוץ תפיסות ואמונות בלתי רציונאליות המביאות לפרשנות דפקטיבית של מצבים סביבתיים ואובייקטים ובסופו של דבר מובילות לחרדה.לצורך הדוג', ילד פרפקציוניסט שמחשבתו היא:" או שזה יוצא מושלם או  שזה לא שווה", ניתן בקלות לראות איך נוצרת לו בעקבות תפיסה כזו פוביה מבחינות.                                              

טיפול אפקטיבי בפוביות:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT: גישה זו נחשבת ליעילה ואפקטיבית בטיפול בפוביות, והיא קצרה וממוקדת.  פועלת הן על תפיסות האדם הדפקטיביות, והן ועל ההתנהגות  ההמנעותית שלו. העיקרון המנחה הוא שבחשיפה מוגנת בליווי המטפל, יכול האדם להתרגל למושא הפוביה שלו ולהפסיק את התגובה הפיזיולוגית חרדתית לחשיפה אליו. כך הוא שובר את המעגל השלילי של הפוביה ומתמודד עימה עד להיעלמותה.         

ביופידבק - שימוש במכשיר  אשר מודד תגובות פזיולוגיות שונות כגון לחץ דם או קצב פעימות הלב. המטופל נחשף למאפייני תגובותיו הפיזיות כאשר הוא בא במגע עם מושא הפוביה, ובמקביל לומד טכניקות הרפייה מגוונות אשר עוזרות לו בשליטה על תגובותיו כשעולה חרדת הפוביה. למידה והרפייה זו מאפשרות לו להתמודד בזמן אמת עם מושא הפוביה ולהפחית חרדה באופן משמעותי.

טיפול תרופתי -  בהתייעצות עם פסיכיאטר מומחה בלבד. בדרך כלל ההמלצה היא כאשר חרדת הפוביה היא כה נוראית, עד כי היא משתקת לחלוטין את האדם מביצוע פעילות יומיומית בסיסית.

NLP נל"פ - ניתוב לשוני פיזיולוגי/עצבי. Neuro Linguistic Programming שיטת טיפול אפקטיבית בצורה יוצאת דופן בטיפול בסוגי הפוביות השונים ובעיקר יעילותה באה לידי  ביטוי בטיפול בפוביות ספציפיות.    

​

ב-NLP אנו מחברים את האדם למשאביו הטבעיים ומשתמשים בטכניקות שונות ל”תכנות מחדש” של המוח ושינוי המיצגים הפנימיים שיוצרים את החרדה. בשיטות אלו אנו משיגים תוצאות מדהימות בתהליך קצר מאוד. לעיתים קרובות מאוד ניתן להכחיד בעת ספציפי- פוביה אפילו במפגש בודד אחד.

ד"ר ריצ'רד בנדלר, ממייסדי ה-NLP  גורס שהמוח הוא מהיר למידה, דבר אשר מקבל תוקף מהמחקרים האחרונים ביותר בחקר המוח. לראייה, המוח למד מהר מאוד לפחד ממושא הפוביה, לרוב מספיקה התנסות שלילית אחת על מנת ללמוד לפחד בצורה מוכללת ממושא הפוביה. ה-NLP  מתייחסת לפוביה כאל למידה שאינה אפקטיבית. 

המוח שלנו הינו מכשיר למידה אדיר ביכולותיו ובגמישותו.                                   

בשנים האחרונות בעקבות מחקרים רבים מתחום מדעי המוח, הכריזו מדעני המוח על מודל

"המוח הפלסטי" neoroplastics. ההבנה ההולכת ומתגבשת כי המוח שלנו הוא פלסטי ולא אלסטי – הוא מתנהג כמו פלסטלינה שניתן בכל רגע נתון לשנות את צורתה וצורה זו החדשה שעברה שינוי היא שתישמר, שלא כמו חומר אלסטי אשר נוטה לחזור למצבו המקורי לאחר שהתגמש.

ד"ר מיכאל מרזניץ מחלוצי תחום הפלסטיות של המוח מסביר כי הבנת הפלסטיות של המוח משליכה באופן דרמטי על איכות חיינו. דרכה אנו מבינים כי המוח שלנו הוא משאב אדיר ואינסופי של למידה ושינוי. הבנה זו של הפלסטיות מאפשרת לנו להיות עוצמתיים יותר, אפקטיביים יותר, ומוצלחים יותר לעומת איך שהיינו לפני 10 שנים, שנה או אף אתמול.                        

הפלסטיות של המוח היא היכולת לשנות ולארגן מחדש את רשתות התקשורת העצביות בעקבות התנסות ,התערבות או גרייה חושית.        

הנקודה החשובה היא ששינוי מוחי דהיינו עיצוב מחדש של קשרים סינפטיים, מתרחש תוך מיקרו שניות ומאותו הרגע ששינוי התרחש , הוא צובר עוד ועוד קשרים סינפטיים באותו כיוון השתנות עד לגיבוש מספק או מלא. 

                                                                                                                                                באמצעות הליכי NLP מדויקים ניתן להעלות את הייצוג הפובי החרדתי ולאחסן אותו מחדש בצורה שונה לעומת האחסנה הראשונית שלו. תקופת האחסון מחדש בדרך החדשה נמשכת עד ימים בודדים ולעיתים אפילו שעות בודדות בלבד ונקראת גיבוש. כאשר הגיבוש מושלם, אותו זיכרון יישלף בעתיד בייצוגו החדש ובמקרה של פוביה,הטרנספורמציה תהיה חוויה מרוככת מבחינת העירור החשמלי החרדתי או אף חוויה ניטרלית לחלוטין.

1-3 מפגשים למזעור משמעותי ואף לנטרול מוחלט של העירור החשמלי בפוביה ספציפית+קלסטרופוביה.

2-5 מפגשים למזעור משמעותי ואף לנטרול מוחלט של העירור החשמלי של פוביה חברתית ואגורפוביה.

לבירור פרטים נוספים ועלות המפגשים, ניתן ליצור עימי קשר ב-050-7517586 או להשאיר פרטיכם בטופס שבתחתית העמוד.