טראומה מורכבת
המושג "טראומה" הפך בשנים האחרונות למושג שכיח מאוד, כיום המושג הזה שזור בשפה היומיומית שלנו ולא רק כמושג קליני,
ובינינו... די בצדק. לפניכם מאמר קצר השופך מעט אור, חדש אולי או שונה על מושג "הטראומה" ובמיוחד על "טראומה מורכבת" והשפעותיה על האדם.
כאשר מדברים על טראומה, רובנו חושבים על תאונות דרכים, אונס, שוד אלים, הלומי קרב וכיוצ"ב כאירועי קיצון חד פעמיים אשר פוגעים קשות בתחושת הביטחון. אירועים מסוג זה עלולים להביא לפריצתם של סימפטומים פוסט טראומתיים מוכרים כגון: פלשבקים, זכרונות קשים ומציפים, הימנעות, דריכות יתר, חרדה וכולי'. באופן יחסי קל מאוד לזהות ולאבחן טראומות מהסוג הזה.
אך מה קורה כאשר מציאות חייו של האדם מלאה באירועים טראומתיים חוזרים ונשנים ?
מצב זה מכונה "טראומה מורכבת" והיא מתפתחת בעקבות חזרתיות של מצבים המסכנים את השלמות הפיסית ו/או הנפשית של האדם.
נהוג לחשוב (ובצדק) שבדרך כלל מדובר על פגיעות מיניות ממושכות בילדות ובמיוחד גילוי עריות, אלימות פיסית קשה בילדות מצד הסביבה הקרובה ובגילאי בגרות מצבי שבי למיניהם, או המצאות בקשר זוגי אלים פיזית ו/או רגשית-נפשית.
גם כאן באופן יחסי כמובן, הזיהוי והמודעות של האדם עצמו כסובל מטראומה והאבחון הקליני פשוטים יחסית.
המאמר הזה נכתב לאותם אנשים אשר סובלים ומתמודדים עם טראומה מורכבת ואשר אינם מודעים כלל שהסיבה האמיתית לסבל, לכאב ולאי ההצלחה שלהם בחיים נובעת מאותו עבר טראומתי מורכב.
אז מי אלו אותם האנשים ?
לנסיוני מהקליניקה,רוב האנשים שמגיעים אלי ושסובלים מטראומה מורכבת שאינה מודעת להם ו/או לאנשי מקצוע קודמים שטיפלו בהם כ-PTSD , המורכבות הטראומתית שלהם התפתחה בגיל הילדות ובמקביל להתפתחות מבנה האישיות. התפתחות מבנה האישיות במקביל לחווית האפיזודות הטראומתיות יוצר מעין דבוקה שלרוב מאתגר מאוד ליצור הפרדה אותנטית בין השניים. לכן במקרים כאלו, האדם עצמו ו/או המטפל מייחסים את דפוסי החשיבה הרגש וההתנהגות הלא אפקטיביים לאישיות האדם או להפרעות משניות ולא למצב פוסט טראומתי מורכב ממנו האדם סובל.
במקרים רבים מדובר על אנשים רגישים, שהסביבה המשפחתית שלהם (בעיקר הורים) ולאחר מכן ובמקביל הסביבה החברתית היתה אלימה, פוגענית ומחלישה (חרמות, נידויים, השפלות) אובייקטיבית שנחוותה בצורה קשה ומשתקת מבחינה סובייקטיבית.
כשאני כותב סביבה משפחתית אלימה, אין הכוונה בהכרח לאלימות פיסית, אלו יכולות להיות צעקות, השפלות, תנועות גוף מאיימות, מבטי עיניים מאיימים, סרקזם וכל ביטוי של תקשורת שלילית שלנפש רגישה, ובמיוחד נפש רגישה של ילד, קשה ולעיתים בלתי אפשרי להכיל. האלימות יכולה להיות מוכוונת כלפי הילד עצמו או כטראומטיזציה משנית (הילד רואה את הוריו רבים או אלימות מכל סוג שמופנית כלפי מי מאחיו).
לעיתים קרובות החוויה היא כחווית טרור בבית.
טראומה מורכבת משפיעה על כל מבנה האישיות ועל כל רבדי החיים:
היא משפיעה על המישור הרגשי, על המחשבות, על ההתנהגות, על התפקוד, ומשפיעה דרמטית על היכולת הבין אישית על סיכויי ההצלחה בחיים ועל היחסים החברתיים.
אז איך זה יכול לבוא לידי ביטוי תכלס ?
* קושי בויסות עצמי ובעיקר בויסות הרגשי. הטראומה המורכבת פוגעת ביכולת ויסות הרגשות, הכעסים ותחושות הגוף למיניהן. החוויה לרוב היא חוויה של נפיצות ברגש, קושי להכיל רגשות, החוויה לעיתים קרובות היא כמעין הר געש שאם רק לוחצים על הנקודה "הנכונה" הוא מתפרץ. בעיקר אל מול הקרובים אך לא רק.
הרבה פעמים על מנת להתמודד עם אותם רגשות קשים משתמשים המתמודדים עם טראומה מורכבת באסטרטגיות של וויסות עצמי הרסניות כגון התמכרות לסמים, אלכוהול, הימורים או התמכרות למין. אסטרגיות אלו מובילות לרוב למה שמכונה "תחלואה כפולה" גם בעיית התמכרות וגם PTSD.
* דימוי עצמי נמוך ורגשי נחיתות אל מול אחרים, אשר לעיתים קרובות על מנת שלא להתמודד ולחוות את אותה הנחיתות, ישנו פיצוי לכאורה ומתפתחים דפוסי אגו דפקטיביים וחווית עליונות אשר נסדקת ונשברת שוב ושוב במפגש הכואב עם המציאות.
דימוי עצמי נמוך לרוב גורם לתחושות של: בושה, אשמה, בטחון עצמי נמוך, חוסר אהבה עצמית, תסכול וכולי'.
* חוסר אמון באחרים ובעולם עד למצב קיצוניים של חשדנות שמעיבה משמעותית על איכות החיים. העולם בכלל והאנשים בפרט נתפסים כמאיימים ושלא באמת ניתן לסמוך עליהם.
* ניתוק בין השכל לרגש, אין חווית חיים שלמה ורחבה של ההוויה אלא מנותקת וכהה מבחינה רגשית, חוסר חיבור רגשי ולפעמים קרובות גם חוסר יכולת לזהות איזה רגש בדיוק מרגישים. הזיהוי הוא ברמה בסיסית בלבד של הרגשה טובה/נעימה לעומת הרגשה לא טובה/לא נעימה. לפעמים חווית הניתוק נחוות כקשה במיוחד, והאדם מרגיש ממש ניתוק בינו ובין העולם.
* תחושת ניכור מול העולם, תקופות בהן האדם חש שהוא לא קשור לעולם והעולם באותן תקופות נחווה כקר ומנוכר.
* בעיות חברתיות, חוסר יכולות להחזיק קשרים חברתיים לאורך זמן.
* קושי בלהתפרנס ובכלל לקושי בלהחזיק עבודה או תפקיד לאורך זמן
* חרדות
* אובססיביות
* תקופות של דיכאון, חוסר אנרגיה וחוסר חשק לעשות דברים.
* הפרעות אכילה למיניהן לדוג' אכילה בולמית, כפייתית עד שמרגישים את הלחץ/כאב בבטן.
* חוסר יציבות רגשית מובהקת, תנודות במצב הרוח.
חשוב לי מאוד לציין שחיבור לחלק מהסימפטומים שציינתי אינו מעיד כמובן בהכרח על טראומה או טראומה מורכבת, וכדי לקבל הבחנה ראויה יש צורך להיוועץ באיש מקצוע.
המאמר הזה נכתב בהשראת מס' מטופלים שהגיעו אלי לאחרונה לאחר שעברו שנים ארוכות של טיפולים מסוגים שונים ללא הצלחה אמיתית, אימונים רגשיים ובמקרה אחד אפילו הבחנה פסיכיאטרית שפספסה לחלוטין את ה-PTSD ממנו סובל האדם. אותם מטופלים לא היו מודעים לכך שהם מתמודדים עם PTSD מורכב.
המאמר נכתב עבור אנשים אשר סובלים ומתמודדים עם טראומה מורכבת אמיתית בחייהם בלי שהם מודעים לכך, ומחפשים מזור אמיתי לדפוסים השליליים ולכאבים הרגשיים והנפשיים שלהם.
