​מעגל השינוי של פרנצ’סקה ודיקלמנטה

ג'יימס פרוצ'סקה וקרלו דיקלמנטה היו צמד פסיכולוגים שבנו מודל התערבות מעגלי שמתאים להשקפתם לכל תהליך של שינוי. התפישה היא שבכל תהליך של שינוי יש דינאמיקה וכללים אחידים. מעגל השינוי מתייחס בעיקר לשינוי הרגלים דפקטיביים והתמכרויות למיניהם ואכן נמצא כיעיל מאוד בתחומים אלו.

מכיוון שנק' המוצא היא שכל שינוי טומן בחובו את אותה דינמיקה של כללים מה שנקרא ה-D.N.A של השינוי,ולאור ניסיוני עם תהליכי שינוי, מצאתי את המודל הזה כיעיל גם לגבי שינוי תפישות, אמונות, וגישות - שינוי האופן בו אנו רואים ותופשים את עצמנו ואת העולם סביבנו – שינוי הסרט בו אנו משתתפים. לעיתים זהו שינוי מדרמה כבדה, או סרט דוקומנטרי (בו אנו צופים על החיים מהצד) , לסרט הרפתקאות או מסתורין הפורט על מגוון רחב של חושים ורגשות. אם נחפוץ, זו תוכל להיות דרמה רומנטית אל מול החיים ואולי תהיה זו קומדיה קלילה בנתיבי חיינו,כל מה שנבחר וישרת אותנו ואת איכות חיינו...באמת!                                                                            

חלקנו יודעים ומבינים שהדבר היחיד(!!!) העומד כסכר בינינו ובין חווית עצמי חזקה ומועצמת, תחושת משמעות עמוקה וחווית אושר ושפע כפי שמגיע לנו,היא הגישה שלנו. הגישה שלנו מורכבת ממחשבות, תפישות ואמונות לגבי עצמנו ולגבי העולם שסובב אותנו. לא תמיד ידיעה והבנה אלו מספיקות על מנת לחולל שינוי עמוק ומספק לאורך זמן (כאותו אלכוהוליסט אשר יודע ומבין שההתמכרות מזיקה לו ואף הורגת אותו, ובכל זאת אינו מצליח להיגמל לאורך זמן מהמשקה הרעיל עבורו). נראה מה חסר על מנת לחוות הלכה למעשה את השינוי המיוחל.                                                                     

הנחות היסוד של מעגל השינוי:

*יש צורך לעבור בכל שלבי המעגל לשינוי דפוסי לשיבה/אמונות, הרגלים והתנהגויות.

*כיוון ההתקדמות הוא אל שלב "השינוי הקבוע" אך מכל שלב תיתכן נסיגה לשלב קודם.

*זמן השהות בכל שלב אינו קבוע.

*לעיתים קרובות די בפגישה טיפולית אחת כדי לראות מעבר משלב לשלב.

*לכל שלב התערבויות המיוחדות לו והן מאיצות את תהליך ההתקדמות במעגל השינוי.

 אסקור בקצרה את 6 השלבים של מעגל השינוי בהקשר שהוא פתוח לכל אחת ואחד לבחור לעצמו/ה את ההקשר (:                         הרלוונטי לו/ה כמו גם אני מזמין אותך למקם את עצמך בשלב בו את/ה נמצא במעגל שינוי זה בהקשר שבחרת.                                                             

1. קדם הרהור

בשלב זה האדם אינו מרגיש שום צורך לשנות את מחשבותיו או את התנהגותו. הוא אינו מודע כלל לצורך שלו בשינוי, ומציג טיעונים ומגננות המצדדות בשימור התנהגותו או הרגליו. ייתכנו סיבות מגוונות לחוסר המוטיבציה של האדם להיכנס לתהליך ההשתנות. בד"כ מדובר על חסמים רגשיים לא מודעים, ההשלכות הרגשיות של השינוי מהם האדם פוחד. ייתכן פחד לא מודע מכישלון של התהליך, ולעיתים דווקא הפחד הלא מודע מהצלחה הוא אבן הנגף לתחילת תהליך השינוי.

אדם אשר נמצא בשלב הזה לעולם לא יגיע לטיפול על דעת עצמו, אלא בהשפעה ובלחץ שמופעל עליו מגורם חיצוני,אין פניות מצידו לקבלת כלים טיפוליים.                                                                                                                                                        

מבחינת התערבות – אין למעשה רלוונטיות טיפולית או אימונית פרט אולי לשיקוף כדוג': " אין לי איך לעבוד איתך כל עוד אין לך שוםם  צורך ורצון לעשות שינוי ב____."

2. הרהור

זה למעשה השלב הראשון בו נוצר הסדק הראשוני בחומת ההתנגדות. האדם מודע לצורך שלו בשינוי אך מתנהל באמביוולנטיות כלפי תהליך השינוי. מצד אחד הוא שוקל ברצינות לעשות את השינוי ובו זמנית הוא גם דוחה את ההחלטה. שלב אמביוולנטי זה מאפיין הרבה מאוד אנשים אשר "מתבוססים" זמנים ארוכים בשלב מעיק זה, לעיתים שנים ואף עשרות שנים. את השלב הזה אני מכנה כ"כאב המודעות". זהו שלב הכרחי בטרם המודעות הופכת ממכאיבה למשחררת ומקלה. לדוג', אדם שמתמודד עם דפוס מחשבתי של תבוסתנות אפשר שישמיע לעצמו: "מצד אחד אני מבין שהמחשבות האלו שלי אינן מקדמות אותי ומייצרות מציאות הוויתית שאיני מעוניין בה, אך מצד שני אלו בסה"כ מחשבות, לא בגללן אני תבוסתן, המחשבות לא משפיעות עד כדי כך." שלב זה מאופיין בקונפליקט ובהימנעות מפעולה.                                                             

מבחינת התערבות – לאחר שהמטפל/מאמן מזהה שזהו השלב בו נמצא הלקוח שלו, יש מגוון שלם של התערבויות על מנת להבשילל אותו לקראת השלב הבא. לדוג': לעשות רשימה כתובה של בעד ונגד השינוי. כאשר הדברים כתובים, הדבר נותן להם תוקף ברור וצלולל לעומת ההתבוססות המחשבתית שאינה מובילה לעיתים קרובות לשום מקום. כשזה כתוב זה ברור ואין איך לברוח מהאמת.

ניתן לכתוב ולתאר כיצד יראו החיים בזכות השינוי (מוטיבציה חיובית), בכתיבה יש לשים דגש על חיבור לרגש ולמגוון החושים: "אתעורר בבוקר בתחושה של אושר, אראה את...ואשמע..." ניתן לכתוב גם כיצד יראו החיים ללא השינוי עם אותו חיבור רגשי וחושי (מוטיבציה שלילית). אלו באמת דוג' בלבד וישנן עוד לא מעט התערבויות רלוונטיות לשלב הזה.                  

3.החלטה

האדם  מצהיר על כוונתו ועל רצונו להשתנות. "אני רוצה להשתנות". ההחלטה להשתנות היא תנאי בסיסי בדרך לשינוי אך אין היא התנאי הבלעדי. חשוב להבין שלא ניתן לנבא הצלחה על סמך ההצהרה בלבד.  בשלב זה יש לבחון את משמעויות השינוי ואת מחירו, וכן יש צורך לאמוד את כוחותיו ומשאביו של האדם להיכנס לתהליך השינוי. לעיתים קרובות למרות ההצהרה, הקונפליקט והאמביוולנטיות נגררים מהשלב הקודם.    

מבחינת התערבות – חשוב לא לרוץ קדימה לשלב הפעולה מוקדם מדי גם אם המטופל/מתאמן רוצה בכך. בטרם עושים זאת, יש לבסס את שלב ההחלטה ע"י בחינה יחד את משמעויות השינוי ואת המחירים הצפויים. יש לערוך בדיקה וסקירה של המשאבים הזמינים לאדם.

4.פעולה

שלב זה מאופיין בצעדים מעשיים שתכליתם יצירת שינוי, כגון בנייה וביצוע של תכניות חדשות או מיומנויות למימוש השינוי. שלב זה מאופיין בצעדים מעשיים שתכליתם היא יצירת השינוי. 

מבחינת התערבות – חתירה לביצוע פעולות מעשיות שהתכלית שלהן היא התקדמות לכיוון המטרה. לדוג' אם אדם מתמודד עם דפוסס של דחיינות בהקשר כלשהו ניתן להציע לו לעשות חלק קטן ומוגדר של מושא הדחיינות. חשוב שיהיו מועדי ביצוע ברורים שמותווים ע"יי שני הצדדים. לדוג': מחר בין 9.00 ל-10.00 הוצאת תכנים רלוונטיים שיהוו בסיס ראשוני לדף הנחיתה אותו המתאמן רוצה ליצור. זהו תחילתו האמיתי של השינוי – עשיית דברים בפועל.         

5.שימור                                                                                                            

בשלב זה האתגר של האדם הוא למנוע נפילה ולבסס ולשמר את השינוי שהושג בשלב הפעולה. הכישורים והאסטרטגיות הנדרשים לשלב זה שונים מאלו שנדרשו להשגת השינוי. בלעדי אותם כישורים ואסטרטגיות קטנים הסיכויים לשמר את ההישגים.              

מבחינת התערבות – טכניקות מגוונות של ייצוב וביסוס הישגים, כדוג' התמקדות תודעתית בחלקי השינוי שכבר נעשו (מילוי מוטבציוני) ולא בדרך שעוד יש לעשות שעלולה לייאש ולהוביל לריפיון במוטיבציה.

 6.נפילה ושינוי קבוע

מודל זה רואה במעידות ובנפילות התרחשות טבעית המקרבת את האדם אל השינוי המיוחל. המעידה אינה כישלון אם כי התבססות לעיתים קרובות של התהליך בכלליותו וחוויה לימודית שאפשר וצריך להפיק ממנה לקחים להמשך התהליך. תהליך השינוי מגיע לקיצו ברגע שההרגל הקודם, ההתנהגותי או המחשבתי מפסיק להיות אוטומטי ובמקביל אימצנו את ההרגל החדש.

                                                      מסקנות

המסקנות החשובות והאפקטיביות ביותר ליכולת שלנו לעבור תהליכי שינוי בהצלחה , שמודל זה בא ללמד אותנו הן:

1. המעבר בשלבי השינוי הוא ספיראלי ולא ליניארי וכמובן מאוד מאוד אינדיוידואלי.

2. השינויים העמוקים והמוצלחים ביותר אינן מתרחשים על פי רוב בנסיון הראשון. יש צורך במספר נסיונות על מנת להגיע לשינוי  עמוק ומספק.

3. המסקנה אולי החשובה ביותר - כל נסיון משפר את הסיכויים להצליח בנסיון הבא!