אז "הטיפול הטוב ביותר" הוא...

 מגיעים אלי לקליניקה מגוון די רחב של מטופלים, אגב לי באופן אישי אין בעיה עם המילים "מטופלים" או " מטופל" או "טיפול". בעיניי המילים הן מכבדות ומעידות על איזשהו תיחום שהוא מקצועי, נכון, מכבד את שני הצדדים ובעיקר כזה שתורם לגבולות בריאים שמאפשרים עבודה עניינית לשמה המטופל הגיע. למילה טיפול בעיניי יש קונוטציה חיובית, מישהו מטפל בך... מישהו דואג לך... מישהו רוצה בטובתך... אך אני בהחלט יכול גם להבין קונוטציות אחרות שהמילה הזו מעלה אצל חלק מהאנשים.

כמי שהתמחה בין היתר בטיפול בטראומות ובהפרעות חרדה בכלים הקלאסיים של הפסיכותראפיה , בכלים הוליסטיים יותר כדוגמת פסיכותראפיה גוף-נפש , ועד לכלים המתקדמים והנפלאים שיש ל-NLP להציע, חשוב לי לעצור רגע ולעשות איזשהו סדר, שהוא באמת על קצה המזלג, לגבי האפשרויות והתועלות בין השיטות הקלאסיות יותר ובין ה-NLP שהוא מאוד מאוד אפקטיבי למקרים מסוימים.

ה-NLP כשיטת טיפול, או נכון יותר כאסופה של טכניקות שהן בין היתר טיפוליות, או בשפה של ה-NLP הנחייתיות, הוא המשכה הטבעי של מהפכה בתחום הטיפול שהחלה בשנות ה-60 של ה-מאה הקודמת.עד שנות ה-60 של המאה הקודמת, הפסיכולוגיה הקלאסית של פרויד וממשיכי דרכו הייתה שיטת הטיפול היחידה שהייתה נהוגה ושקיבלה הכרה (פחות או יותר) מהממסד האקדמי. מדובר על טיפול פסיכותרפויטי דינמי ולרוב ארוך טווח.

לא ניכנס כרגע לכל היתרונות והחסרונות של הטיפול הזה,רק מה שכדאי להבין כרגע שזה מה שפרץ את הדרך לכל עולם הטיפול מלכתחילה. עד אז מי שטיפל בנפש שלנו (מעבר לממסד הרפואי באמצעות ניתוחיי מוח הזויים וכריתת חלקים למיניהם..)היו אנשי דת: רבנים, כמרים אימאמים או מכשפים שוניםבחלק מהתרבויות.

עד שנות ה-60 הצטבר כבר די הרבה נסיון אשר הראה ופתח את הדלת לתאוריות פסיכולוגיות חדשות וכנגזרת,לשיטות טיפול חדשות ובראשן הפסיכולוגיה ההתנהגותית (שהיא הבסיס הראשוני למעשה לעולם האימון של היום)והפסיכולוגיה הקוגניטיבית, שיחד היוו את הקרקע לשיטת הטיפול הכל כך פופולארית ואפקטיבית (באופן יחסי בעיקר לכל מיני הפרעות חרדה ובראשם הפוביות) שאנחנו מכירים אותה כ-C.B.T.היום כבר יש נגזרות חדשות של ה-C.B.T עם שמות חדשים לטיפול בטראומות והפרעות נוספות, אבל נעזוב את זה כרגע..

משנות ה- 70 התפתחו הגישות ההומניסטיות והאקזיסטנציאליסטיות ששמות את האדם במרכז, מכירות (חלקן) בנשמה של האדם ובגדולה האמיתית שלו, בהיותו הוויה עם יכולות כמעט בלתי מוגבלות, מכירות בחירות שלו ובצרכי ההגשמה העצמית שלו.

בין כל הגישות שכמובן מניתי רק את העיקריות שבהן ,התפתחה לה גם גישת הגשטאלט, הרואה את האדם לא כישות קבועה אלא כמורכב מחלקים שונים ולעיתים קרובות, חלקים שיש ביניהם קונפליקט וצרכים שונים ואשר סך החלקים והדיאלוג ביניהם (שלרוב אינו מודע) הם אלו שמרכיבים את מה שאנו מכנים אישיות האדם.

ה- NLP כשיטת טיפול ( (היא משמשת גם למטרות אחרות), לקחה למעשה שיטות טיפול קודמות ובעיקרן את ה-C.B.T , גשטאלט ואת הפסיכולוגיה ההומניסטית , דגמה אותן ופיתחה באמצעותן טכניקות חדשות המתבססות על הנחות היסוד של אותן שיטות הטיפול שהוזכרו.

אז בואו נחזור רגע אחורה, למה בעצם היה צורך בשיטות טיפול חדשות ? למה הטיפול הדינאמי הקלאסי לא סיפק ?ראו שלהפרעות מסוימות כגון פוביות (פחד קיצוני מדברים ספציפיים)הפסיכותראפיה הקלאסית פשוט לא נתנה מענה אפקטיבי. טיפול ארוך שלא סיפק את הסחורה בהקשר הזה.דוג' נוספת שהפיסיכותראפיה הקלאסית לא הייתה אפקטיבית דיה היא כל עניין המימוש וההגשמה העצמית, חוסר סיפוק מהחיים ויש כמובן עוד דוגמאות נוספות...

אבל... וזה אבל גדול וגם המהות האמיתית של המסר שאני רוצה להעביר במאמר זה, ישנם תכנים, נושאים, הפרעות (דברים שמפריעים לאדם) שטיפול דינמי (פסיכותראפיה)עם כל הקשר שנרקם בין המטפל למטופל, בניית אמון והמטפל ככלי בלתי נפרד מהטיפול עצמו, עם כל המושגים הקלאסיים של "העברה" ו"העברה נגדית" , עם כל הדינמיקה שקורית כתהליך (!) היא עדיין ה-כתובת לחלק מסוים מהמטופלים שמגיעים אליי ובכלל כמובן.

אחר הכל וללא קשר לשיטת הטיפול, מהות העניין בסופו שלדבר בעיניי היא יחסים. יחסים בין בני אדם שאנחנו באים איתם במגע, בין אם אלו הקרובים אלינו ביותר, בני הזוג, ההורים או הילדים שלנו, ובין אם חברים, המעסיקים או העובדים שלנו. היחסים בינינו ובין המחשבות שלנו והיחסים בינינו ובין הגוף שלנו, הנראות שלנו...יחסים בין החלקים הפנימיים שלנו, היחסים בין הערכים השונים שלנו, היחסים בין הציפיות שלנו מהחיים, לאפשרויות שעומדות לפנינו ולעצם החיים הנוכחיים שאנחנו חיים אותם כרגע. ולחלק מאיתנו גם היחסים בינינו ובין אלוהים.

כמאסטר ל-NLP , וכמרצה לשיטה עד לפני שנתיים וכמי שחקר ולמד את השיטה במגוון בתי ספר על מנת לקבל תמונה רחבה ככל האפשר, ובסופו של דבר התמקצעתי והתמחיתי,באופן טבעי לעולם האישי והמקצועי ממנו אני מגיע, בטראומות והפרעות חרדה, אני באמת יכול להעיד שה-NLP הוא כלי נהדר.

אני יודע היום לפתור פוביות (בהסתברות גבוהה), והפרעות חרדה נוספות באופן אפקטיבי ומהיר ביחס לשיטות אחרות איתן אני עובד. ה-NLP מעולה בעיניי לקבלת החלטות מורכבות שלעיתים תוקעות את האדם במשך זמן רב. הכלי הוא פנטסטי לחיבור למשאבים פנימיים שיש בתוך האדם ומאפשר לעורר מוטיבציה בדרך מופלאה.יש טכניקות נהדרות בתוך ה-NLP שמאפשרות למצוא ולהתחבר לייעוד של האדם, או בשפה פשוטה יותר, לחבר אותו למה שהוא באמת אוהב רוצה ומוכשר לעשות. ה-NLP מצויין לפיתוח של תקשורת אפקטיבית עם עצמנו ולתקשורת אפקטיבית ומקרבת עם זולתנו,וה-NLP באמת מעולה לעוד מגוון רחב של נושאים כולל טיפול בטראומות ספציפיות שהיעילות שלו (לעיתים) מפתיעה בעיניי.

ובאותה הנשימה, על סמך הנסיון המקצועי שלי כמובן, יש הפרעות ובכללן טראומות מורכבות, כל מה שקשור לבעיות של אמון בבני אדם,חרמות בבית הספר, יחסים חברתיים, בעיות אמון בעולם, מצבי שבר כרוניים, התקפי חרדה (panic attack) ועוד... שלמרות יחסי הציבור הלא מפרגנים, הטיפול הדינמי, הטיפול הרגשי "זוכים" לה בשנים האחרונות היא כאמור הפתרון היעיל האמיתי שבאמת עושה את העבודה באופן ראוי.

מטבע הדברים בגלל השונות התפישתית, ובגלל הנטייה של כל צד להגן על האני מאמין שלו, על ראייתו, על הלימודים שהוא למד, על הנסיון שהוא צבר, ובעיקר על מה שיש לו להציע, ישנה לא מעט ביקורת הדדית בין המטפלים הקליניים (פסיכותראפיסטים) אשר מאמינים יותר בתהליכים ארוכי תווך ופחות ב- "זבנג וגמרנו", לבין המטפלים בשיטות החדשניות יותר וה-NLP אולי בראשן, אשר טוענים כי אין צורך בתהליכים ארוכים וניתן לפתור הכל במס' פגישות.

אז כפי שכבר ניתן היה להבין, המציאות היא מעט רחבה יותר מאשר זווית הראייה המצומצמת שכל צד מביא. במגוון רחב של מקרים, באמת אין צורך ביותר ממס' מצומצם של פגישות טיפוליות/החייתיות על מנת לתת מענה אפקטיבי לדבר שמפריע למטופל, ובמקרים אחרים יש צורך אמיתי בתהליך ובקשר טיפולי עמוק שנרקם בין המטפל למטופל, אשר הוא כשלעצמו אולי הכלי המרכזי אשר מאפשר טיפול פסיכודינמי מוצלח ואפקטיבי.

בכל מקרה כך או כך, יש תהליכים סמי דינמיים גם בטיפול קצר מועד כמו CBT ואפילו ב 2-3 פגישות הנחייתיות טיפוליות של N.L.P וכמובן גם הפוך. גם בטיפולים היותר ארוכים והתהליכיים שאני מעביר, תמיד(!) ישנן אסטרטגיות וטכניקות שאני מביא מה-NLP, מהאקזיסטנציאליזם. וכמובן מהגשטאלט (עבודת חלקים).

אז לסיום, תהליך טיפולי אמיתי הוא לא משהו שעבד עליו הקלח אלא דווקא להפך, דווקא בעולם של היום , עולם שניחן בהפרעת קשב אחת גדולה, עולם של אינסטנט, עולה לא מעט הצורך בחיבור אותנטי, יציב ולאורך זמן לעצמנו, חיבור שחלקנו כבר מזמן שכח מה זה... ובאותה נשימה, זה יכול להפתיע לפעמים כמה ערך יכול להיות ב- 2 או 3 פגישות שיכולות בחלק מהמקרים לפתור חרדות או תקיעויות בחיים שסובלים מהן לאורך שנים.