הקשר בין איכות התקשורת שלנו עם עצמנו ועם הסביבה,נקודות מבט
שונות בהן אנו מתבוננים על המציאות ומצבי טראומה :
ב-NLP ישנו מודל או נכון יותר מיומנות לתקשורת אפקטיבית שנקרא תלת תיאור (Triple – Description).
לפי המודל הזה אפקטיבי ביותר להסתכל על כל סיטואציה חברתית ממספר פרספקטיבות – נקודות מבט יחסיות - מהמקום שלנו, מהמקום של האחר, ומהמקום של צופה ניטרלי מהצד.
נקודת המבט היחסיות הן:
1. גוף ראשון – מצב מאוחד (Associated)האדם במצב הזה רואה, שומע, מרגיש וחווה את האירוע במלואו דרך החושים והרגשות שלו ללא השפעות חיצוניות, ותפישת העולם בנקודת מבט זו היא דרך הערכים, האמונות, הגישות והדעות שלו עצמו. כאשר אנו נמצאים בנקודת מבט זו, אנו מה שנקרא "מחוברים" יותר לעצמנו ויכולים לדעת ביתר קלות מה נכון לנו ויכולים להיות אסרטיביים יותר לגבי מילוי הצרכים שלנו באירוע נתון. במצב זה יש לנו את היכולת להיות אותנטיים ונוכחים באופן מלא באירוע מתוך עצמיותינו.
היתרון המרכזי – נאמנות לעצמי self ולצרכים האותנטיים. תקשורת גבוהה עם העצמי.
החסרון – תקיעות במצב זה בלבד הופך את האדם להיות מרוכז בעצמו, אנוכי ולעיתים קרובות יכול להוביל לבידוד חברתי.
2. גוף שני – מצב מופרד (Dissociated)כאשר אנו במצב הזה, אנו יכולים להיכנס לנעליו של האדם שנמצא מולנו וממש לראות, לשמוע ולהרגיש את האירוע מהצד שלו. כיצד זה ישמע/יראה לו ?מה הוא יחשוב ? מה הוא ירגיש ? נקודת המבט הזו מאפשרת לנו אמפתיה אמיתית לנקודת מבטו של האחר.
היתרון המרכזי – אמפתיה ורגישות לצרכי האחר.
החסרון – תקיעות במקום הזה בלבד, מובילה את האדם לשים את צרכי האחרים לפני צרכיו, ריצוי האחרים על חשבון צרכיו, פיתוח תלות בתגובות האחרים, וחיפוש אישורים חיצוניים בלתי פוסקים מהאחרים.
3. גוף שלישי – מצב מופרד (Dissociated)כניסה לגוף שלישי מאפשרת לנו לצאת מהאירוע ולהתבונן כאילו היינו צופה מהצד. כמעין זבוב על הקיר או לראות את האירוע כאילו היינו אדם שלישי שאינו מעורב באופן אישי ורגשי בסיטואציה. נקודת המבט הזו נקראת מטא – מבט והיא למעשה מאפשרת בחינה אובייקטיבית של שני המקומות הקודמים מבחוץ.
היתרון המרכזי – אובייקטיביות ויכולת הערכה גבוהה של 2 נק' המבט האחרות.
החיסרון – תקיעות במקום זה בלבד מובילה לרוב לנטייה לביקורתיות מוגזמת הן עצמית והן כלפי אחרים ולאובר רציונליזציה.
ככל שהאדם עושה שימוש מאוזן יותר, ומפתח יכולת לנוע באופן מודע ולא מודע בין שלושת נקודות המבט באינטראקציות חברתיות (והכל בסופו של דבר זה אינטראקציות...בין אם הן מתרחשות בפועל, בין אם הן מתרחשות במוחנו ובין אם הן מתרחשות בין חלקינו השונים בתוכנו), כך איכות הקשרים החברתיים והתוך אישיים שלו תהיה גבוהה ואפקטיבית יותר.
בעבודתי לאורך השנים עם אנשים המתמודדים עם מצבי פוסט טראומה, בין אם היא טראומה ספציפית ובין אם היא טראומה מורכבת, גיליתי משהו מעניין..
אפשר היה לשער אולי, כי מי שסובל מ-PTSD יתקשה יותר לשהות ולפרש אירועים שונים מתוך החוויה האותנטית שלו (גוף ראשון) משום הניתוק הנפשי והרגשי, וחווית חוסר החיבור העצמי המאפיין לרוב מצבים אלו של PTSD, ביחס לגוף שני ושלישי. אבל מה שנוכחתי בקליניקה הוא כי אין כל הבדל משמעותי "בהעדפה" של נקודת מבט יחסית כלשהי על פני נקודת מבט יחסית אחרת של מי שסובל מ-PTSD.
הדבר המעניין באמת שגיליתי, הוא כי היכולת של המתמודדים עם פוסט טראומה לעבור בין נקודות המבט השונות במהלך האירוע עצמו או בקרבתו הוא מאתגר מאוד ביחס למי שאנו סובל מפוסט טראומה, וככל שהאירוע הוא בעל עצימות רגשית גבוהה יותר כך המעבר בין 3 נקודות המבט הופך להיות בלתי אפשרי. כאן ובאופן לא מפתיע יש התאמה גם לעומת מי שאינו סובל מ-PTSD - גם בקרב כלל בני האדם, ככל שהעצמה הרגשית גבוהה יותר באינטראקציות חברתיות, כך יש קושי במעבר אפקטיבי בין 3 נקודות המבט השונות.
ההבדל בין מי שסובל מ- PTSD ובין מי שלא , הוא בווליום הרגשי, בחודרנות, בהצפה ובפרשנות המועצמת שכל אירוע וכל טריגר בין אם הוא חיצוני ובין אם הוא פנימי יכול ליצור.
במילים פשוטות, הנטייה לעצמה רגשית גבוהה וחסרת תיחום והכלה נפשית ראוייה, הפרשנות הקוגניטיבית והרגשית של עשיית פיל ענק מכל זבוב והרבה פעמים גם גבולות מטושטשים ולא ברורים בין האדם לאחרים, מקשה מאוד את המעבר האפקטיבי בין 3 נקודות המבט השונות של מתמודדים עם PTSD לעומת אלו שלא, יכולת שהיא כשלעצמה יש בה את האפשרות לבהירות והפחתת מתח רגשי.
הדבר הבאמת מעניין שמצאתי מבחינה טיפולית ב-PTSD מעבר לתרפיה, מעבר ל-Trauma Process , מעבר לעבודת גוף, מעבר ל-PE ומעבר לכל כלי טיפולי אחר הוא כי עבודה עקבית עם האדם על גוף ראשון בדרך ייחודית של זיהוי וחיבור לערכיו, חיבור האדם לרצונותיו האמיתיים, לחוזקותיו, ליכולותיו, ולמשמעות חייו, שימת האדם במרכז באמת לא רק כרעיון הומניסטי או אקזיסטנציאליסטי, היא זו שאט אט תאפשר לאדם את הגיבוש הנפשי, הויסות והכלת רגשותיו וגם מעבר ראוי יותר בין 3 נק' המבט השונות, 3 הגופים השונים, כך שמיומנות נרכשת זו של Triple – Description כשלעצמה, תשמש ככלי נוסף לעבר החלמתו וריפויו.
חשוב לי רק לציין שהתיאורים והפרשנויות שהבאתי כאן אינם מסתמכים על מחקר משום סוג שהוא, למיטב ידיעתי הקשר בין עמדות תפישה וטראומה לעולם לא נחקר ואין לצערי שום ספרות מאששת או מפריכה בנושא, אלא משקפים התנסות ופרשנות מקצועית סובייקטיבית שלי על סמך עבודתי בקליניקה.
